ציינתי קודם שזה הפך לאחד החלקים האהובים עלי נערות ליווי בראשון לציון בריקוד בטן במאמר “טיפים לרקדנים”.

היבט משמעותי אחד של ריקודי בטן, שלדעתי איננו יכולים לדלג עליו, הוא הדגש על ביטוי עצמי באמצעות תלבושות.

תחפושת לריקודי בטן היא בגד אתני הנלבש בעיקר על ידי רקדניות בריקוד הפולקלור והתיאטרלי הערבי, הטורקי והפרסי של ריקודי בטן. בצורתה הפשוטה ביותר, זו שמלת שוק או שמלה קצרה או עטיפה של חצאית עטופה על כל תלבושת ריקוד אחרת.

רקדניות בטן בדרך כלל מעדיפות ללבוש תלבושות תואמות לחלק הקדמי או האחורי של גופן. אאוטפיט טיפוסי יתחיל עם החצאית הלבנונית הארוכה עטופה מאחור כלפי מעלה ומצוידת במותן עם חגורה מתחת לטבור שלאחריה נמשך מלמטה מעליו טופ רופף רופף (לעתים קרובות שרוולים ארוכים עם רקמת פאייטים) לכסות את שני החלקים בבת אחת.

הדברים יכולים להסתבך עוד יותר כאשר יש מכנסיים עשויים שיפון או ג’וגאפ להתרוצצות מאחורי הקלעים בשילוב חצאית-מכנס אחד שתפורה יחד כמו חותלות מעל הישבן, בשכבות רק בשתי הגזרות האלה, כך שאין להן גומי בשום מקום שיגרום לבליטות בזמן.

פסקת מבוא הדנה מהן תחפושות לריקודי בטן, מתי הן לובשות, והמטרות שלהן.

תלבושות לריקודי בטן או בגדי רקדניות בטן ידועות גם בשם “מוטציות”. משמעות המושג היא תחפושות עם דגש על הבטן והחזה, היא אפילו כוללת טבור. התחפושות מגיעות במגוון גדול של עיצובים וסגנונות שנעים בין פשוטים למקושטים וצעקניים. הם משמשים גם בריקודים חברתיים וגם בהופעות מקצועיות או מופעים מבוימים.

הדמיון יכול להשתולל כשמדובר בעיצוב תלבושות ריקודי בטן משוכללות, שעשויות להיות בהן עיטורים עשירים עם מראות חרוטות בבד או רצועות זהב נוצצות על הטאטווה (דמות מתכתית המונחת על הטבור), חצאיות א-סימטריות להדגשת תנועות הצידה לליווי. מקצבי תופים, ערכות צבעים של אדומים וזהב לאירועים חגיגיים כמו חתונות – שצוינו על ידי כמה חוקרים כמשרתים סמלולוגיה אסלאמית ישנה המספרת סיפור של ורדים מהשמיים שקוצרים אהבה מחסרי כל